#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך השלחן להיות ערוך מבעוד יום?	"איתא בגמ' (ק""ט ע""א) חוטפין מצה בליל פסחים, וכתב רש""י דהעיקר הוא דצריך למהר לאכול, ועל כן צריך לסדר השלחן מבעוד יום, ועוד הוסיף הערוה""ש (סע' ב') דזהו דרך בני חורין ששולחנם ערוך זמן רב קודם האכילה"	סימן תעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה למהר לאכול מיד?	"1) יתחיל הסדר מיד אבל פשוט דאינו אוכל עד לאחר זמן (מ""ב ס""ק א' וס""ק ג')<br>2) מאכיל התינוקות מיד ממתקים כדי שלא יישנו (יבין שמועה, שעה""צ ס""ק ב')<br>3) יש צד בשעה""צ (ס""ק ב') דכדאי למהר ולהגיע למוציא מצה כדי שישאלו התינוקות למה אוכלים המצה ומרור, אבל מסיים וצ""ע"	סימן תעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לצאת מביהכ""נ מיד אחר תפילה?"	"כן, וכן צריך לצאת מיד מביהמ""ד (מ""ב ס""ק א'), וביאר הערוה""ש (סע' ב') דראינו שהתורה הקפידה שמצות סיפור יציאת מצרים יהיה ע""י שאלות הבנים ותשובת האב דע""י זה נתבררה האמונה הטהורה"	סימן תעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אינו יכול להקדים הסדר כמו שאר שבתות ויו""ט דמוסיפין מחול על הקודש?"	"תי' הרא""ש מפני שאיתקש מצה לפסח ופסח צריך להיות נאכל בלילה [אחר צאה""כ (מ""ב ס""ק ה')], והוסיף התרוה""ד (סי' קל""ז) דה""ה הכרפס וד' כוסות ומגיד צריכים להיות בשעה שראוי לאכול מצה ומרור ועל כן אינו יכול להתחיל הכוס ראשון עד הלילה (מג""א ס""ק א') [והט""ז (ס""ק א') פי' דמצות אכילה מצה היא בכלל קידוש ובשבילה בא הקידוש] (מ""ב ס""ק ד'), אכן הקשה המהרי""ל אם הד' כוסות צריכים להיות בזמן הפסח נמצאת דאף הכוס רביעי צריך להיות בזמן הפסח והיינו קודם חצות (וכ""כ הגר""א) ואנן נוהגין להקל בזה, אלא פי' המהרי""ל דהטעם דאינו יכול לקדש עד חשיכה הוי דחיישינן שמא יעשה שאר המצות נמי קודם חשיכה (ר""י באק). בכל אופן פשוט דמותר להתפלל מעריב מבעוד יום (פמ""ג א""א ס""ק א')"	סימן תעב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה כלים יסדר שלחנו?	"יסדר שלחנו בכלים נאים כפי כחו [לאפוקי כל השנה דטוב למעט משום זכר לחורבן (מהרי""ל, מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ו') {ולכאורה קשה מגמ' שבת (קי""ט ע""א) דמשמע דטוב להשתמש בכלים נאים בשבת, וכן מבואר במ""ב לקמן (סי' תק""ס ס""ק ה') דאין עושין זכר לחורבן, ותי' ר""י באק דאפ""ה אינו ראוי להפריז על המדה יותר מדאי, ויש להוסיף דכן מבואר בשעה""צ לקמן (סי' תק""ס ס""ק י""ג) דאפי' בשבת צריכה אשה לחסר תכשיט אחד זכר לחורבן דאינו ניכר כ""כ האבלות משא""כ לשייר מקום אחד פנוי ניכר והוי כאבלות בפרהסיא, וה""נ אינו ניכר כ""כ אם אינו משתמש בכל כליו}"	סימן תעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש במשכונות של גוים בפסח?	"המג""א (ס""ק ב') הביא שהמהרי""ל היה משתמש בהם בפסח דפעם אחת בשנה לא הקפידו, אכן הח""י (ס""ק ד') כתב דלא היה משתמש בהם בפסח אלא הניחם על השלחן לנוי בעלמא, וכן נקט המ""ב (ס""ק ו') [וגם הוא זכר לוישאילום וינצלו את מצרים (חת""ס אבה""ע ח""ב סי' קל""ז)]"	סימן תעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להסב?	"בזמן הגמ' בודאי צריך להסב על צד שמאל דהוי דרך חירות, ובזמן הזה חידש הראבי""ה דכיון דאינו דרך חירות א""צ להסב אבל שאר הראשונים חולקים עליו וס""ל דאפי' בזה""ז צריך להסב [כפשוטו דהוי דבר שבמנין ואע""פ שטעם התקנה בטל, אבל הערוה""ש (סע' ג') פי' דשאר ראשונים ס""ל בדוקא צריך הסיבה כדי לעשות שינוי וישאלו התינוקות, והא ראיה במשנה (פסחים קט""ז ע""א) לא הוזכרה שאלה דהסיבה מפני שלא היתה שינוי {וצ""ב דברמב""ם מבואר דבזמן הבית היו אומרים ה' שאלות, ועוד קשה דלפי הערוה""ש למה אומרים שבכל הלילות אנו אוכלים בין יושבים ובין מסובין, הרי אין דרך לאכול כלל מסובין}]"	סימן תעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעני?	אף הוא צריך להסב על ספסל דרך חירות	סימן תעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להסב על 1) ירך שלו 2) ירך של חבירו?	"1) לא דנראה כדואג (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח') 2) כן, ומשמע מגמ' (ק""ח ע""א) דדוקא בשעת הדחק (מג""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח', שעה""צ ס""ק ט') {וצ""ב מהו המשמעות}"	סימן תעב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה צד יסב?	לא יסב פרקדן [לפניו או לאחריו] וגם לא יסב לצד ימין אלא יסב לצד שמאל	סימן תעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא יסב לצד ימין?	"1) רש""י פי' משום שצריך להשתמש ביד ימינו [והחשש סכנה קאי דוקא על פרקדן]<br>2) רשב""ם פי' כדי שלא יקדים קנה לושט, והיינו מפני שנפתח הכובע מאליו ויכנס שם המאכל {וצ""ב המציאות, ועוד לא חיישינן לזה כל השנה רק בפסח, וכן ראינו בקפא דחיישינן רק בליל בפסח וכבר כתב הרא""ש דהיינו דוקא בשעה שהוא עוסק במצוה וי""ל דה""נ חיישינן לסכנה על צד ימין דוקא כשהוא עוסק במצוה}<br>3) השבלי הלקט (סי' רי""ח) פי' הסכנה דכשהוא מטה על צד ימין אינו יכול להביא מאכלו לפיו ביד ימין אלא אם הוא זוקף את עצמו ועוקם את הראש ושמא יקדים קנה לושט [ולפי""ז מיושב המציאות, וגם פשוט דאיטר יד וגידם צריך להסב על צד ימין דהם אוכלים ביד שמאל, אבל כתב הביה""ל (ד""ה ואין) דשום פוסק לא פירש כדבריו]"	סימן תעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) באיטר יד 2) במי ששולט בשתי ידיו 3) בגידם יד ימיני?	"1) כתב הב""י בשם התרוה""ד (סי' קל""ו) דתלוי בב' טעמים וחיישינן לטעם דסכנה ועל כן צריך להסב בצד שמאל {ולכאורה לפי רש""י אינו יוצא מצות הסיבה}, ומיהו כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') דבדיעבד אם הסב על צד ימין א""צ לחזור ולאכול [אבל הפר""ח משמע דכיון שתקנו חז""ל להסב בצד שמאל הוי לעיכובא אפי' לאיטר יד] (מ""ב ס""ק י""א, שעה""צ ס""ק י""ג) 2) כתב התרוה""ד (סי' קל""ו) דפשוט דצריך להסב בצד שמאל (ב""י) 3) הביה""ל (ד""ה ואין) מסתפק בדבר ומצדד דאפשר דבכה""ג לא הצריכוהו חז""ל כלל הסיבה, וצ""ע {ולכאורה אם אחר מאכילו ג""כ אינו דרך חירות}, ופשוט לכה""ח (ס""ק כ""ב) דהוא פטור דלא תקנו חז""ל להסב אלא כשהוא דרך חירות ותענוג ולא כשהוא דרך צער [וגם יש לצרף שיטת הראבי""ה], וכן נקט החוט שני (פי""ז הע' ה') דחולה וזקן שאינם יכולים להסב פטורים מהסיבה."	סימן תעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו שלחן לפניו?	"ידוע שיטת הגר""ח דאם אין שלחן לפניו לא מקרי הסיבה, אכן מסתימת הפוסקים לא משמע כן, והקובץ הלכות (פכ""א הע' ט""ז) הביא ראיה מט""ז (יו""ד סי' שמ""א ס""ק ב') דשייך להסב על מטה בלא שלחן לגבי אבל, ושו""ת הב""ח (חדשות סי' ה') משוה דיני הסיבה באבל לדיני הסיבה בפסח"	סימן תעב סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בנשים 1) בזמן חז""ל 2) בזמן הזה?"	"1) איתא בגמ' (ק""ח ע""א) אשה אצל בעלה א""צ הסיבה ואם היא חשובה צריכה הסיבה, הרשב""ם פי' דסתם אשה יש לה אימת בעלה אבל אם היא חשובה ובעלה מתפארת בה וגדולה במעלה יותר ממנו ואינה כפופה לו צריכה הסיבה [וה""ה פשוט אם אין לה בעל או בעלה אינו בביתו], אכן השאלתות אינו גורס ""אצל בעלה"" אלא סתם אשה א""צ הסיבה, ופי' משום דלאו אורחא דנשי למזגי, אבל אשה חשובה שהיא גדולה בנוי או בעושר (כמ""ש בע""ז כ""ה ע""ב) צריכה הסיבה (ע""פ הערוה""ש סע' ו') 2) כתב הב""י בשם רבינו ירוחם דכל נשים בזה""ז חשובות {ושמעתי בשם הגרח""ק דנשתנה לאחר חרם דרגמ""ה}, ולפיכך סתם המחבר דהם צריכות להסב, אכן כתב הרמ""א דאין נוהגות להסב מפני שהם סומכות על הראבי""ה דבזה""ז אינו דרך חירות כלל להסב {וביארו האחרונים (הליכות שלמה פ""ט הע' מ') דכל הראשונים חולקים על הראבי""ה משום דהוי כדבר שבמנין וכו' לאנשים להסב אבל לגבי נשים ליכא תקנה מעיקרא להן להסב וממילא שפיר יכולות לסמוך על הראבי""ה דאינו דרך חירות בזה""ז, אכן הערוה""ש (סע' ו') נתקשה בזה דס""ל שהחולקים על הראבי""ה ס""ל דבדוקא צריך להסב כדי לעשות שינוי וממילא הקשה מאי שנא נשים מאנשים, וחידש לתרץ דנשים דידן אינן חשובות או עכ""פ אינן מחזיקין עצמן כחשובות (דלא כראשונים)}, ומ""מ כתב הכה""ח (ס""ק כ""ח) אשכנזים שאין נוהגות להסב המחמירה להסב תבא עליה ברכה (קובץ הלכות פכ""א הע' י""ז)"	סימן תעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היא שתתה הכוס בעמידה?	"רשז""א (הליכות שלמה פ""ט סע' י""ט) מצדד דאינה יצאה דאין זה דרך חירות כלל אלא דרך אכילת עבדים, והשיג עליו הקובץ הלכות (פכ""א הע' י""ט) דדרך חירות אינו מעכב והא דאמרינן דאיש צריך לחזור ולאכול ולשתות בהסיבה היינו כדי לצאת ידי מצות הסיבה אבל אשה שאינה מחויבת במצות הסיבה פשוט דא""צ לחזור ולאכול ולשתות אפי' כששתתה שלא בדרך חירות."	סימן תעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באבל 1) לגבי הסיבה 2) לגבי לבישת קיטל?	"1) המג""א (ס""ק ה') הביא מב""ח דא""צ הסיבה, אבל הח""י (ס""ק ה') חולק עליהם וס""ל דצריך הסיבה אבל לא יהא על מטה כבודה וכלולה אלא יסב בשינוי קצת, וכן פסק המ""ב (ס""ק י""ג), והפמ""ג (א""א ס""ק ה') מצדד דזהו נמי כוונת המג""א וב""ח 2) המג""א (ס""ק ה') כתב דלא ילבוש קיטל דבלא""ה לבו נכנע [שהטעם ללבוש קיטל הוא כדי שלא תזוח דעתו מחמת השמחה (ט""ז ס""ק ג') {ויש עוד טעם בדרך מליצה דאין לנו בגדים אחרים שמנוקים מחמץ חוץ מקיטל דאין לובשים אותה אלא ביוה""כ, והא ראיה דמנהג אשכנז לובשים קיטל אף בר""ה ויתכן דיש עליו פירורים ועל כן אין לובשים קיטל בליל פסח}], והח""י (ס""ק ה') ס""ל דילבש קיטל, והמ""ב (ס""ק י""ג) הכריע שלא ילבש קיטל אבל הלובש אין מוחין בידו [והקשה קובץ הלכות (פי""ח הע' ט') מאי שנא מהלכות יוה""כ שהמ""ב (סי' תר""י ס""ק י""ח) מצדד יותר דיכול ללבשו {וי""ל ביוה""כ כמה דמכניע דעתו עדיף טפי}], והערוה""ש (סע' ד') כתב שיכול לעשות כרצונו, והכריע הקובץ הלכות (פי""ח סע' ז') דאם הוא אוכל עם אחרים יש לו ללבוש קיטל כדי שלא יהא אבלות בפרהסיא משא""כ אם הוא רק אוכל בבני משפחתו לא ילבש קיטל."	סימן תעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי נחשב כאבל?	"תוך י""ב חודש לאביו ואמו או תוך ל' יום לשאר קרובים אם לא נהג כל שבעה קודם הרגל (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""ג), ודוקא שנהג שעה אחת של שבעה קודם הרגל אבל אם לא נהג אבילות כלל קודם הרגל לא בטלה האבלות שבעה ואינו מסיב דהוי דברים שבצינעא (שעה""צ ס""ק י""ד, גר""ז סע' ד')"	סימן תעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחתן בשנה ראשונה?	"יש בזה מנהגים שונים, והכריע הקובץ הלכות (פי""ח סע' ח') דמי שאין לו מנהג יש לו ללבוש הקיטל"	סימן תעב סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בבן אצל אביו?	"אע""פ שבן חייב לכבדו אמרינן דמסתמא אביו מוחל על כבודו והבן מחויב בהסיבה (מג""א ס""ק ו', מ""ב ס""ק י""ד), ואפי' באב שהוא ג""כ רבו מובהק [דלא כשע""ת (ס""ק ה') דס""ל דפטור כשהוא גם רבו מובהק], ואם אביו מקפיד הח""י (ס""ק ט') מסתפק אם אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם אבל משמע מערוה""ש (סע' ז') דאם אביו מקפיד אינו מסיב"	סימן תעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בתלמיד אצל רבו?	"אפי' ברבו שאינו מובהק אסור להסב בפניו דמורא רבו כמורא שמים [דמצות כיבוד רבו עדיף ממצות הסיבה (שעה""צ ס""ק כ'), דלא כמג""א (ס""ק ו') דמשמע דליכא איסור בדבר אלא שנקרא הדיוט, וכ""כ מהר""י ברונא דיש לו רשות להסב והשיג עליו הדרכ""מ (ס""ק ג'), וכן נקט הח""י (ס""ק י') דיש איסור בדבר], ואם רבו נותן לו רשות אז הוא מחויב בהסיבה (מ""ב ס""ק ט""ו - ט""ז, שעה""צ שם) אבל הערוה""ש (סע' ז') ס""ל דאפי' בנתינת רשות יכול לומר אין לי העזה להסב בפניו, ונתינת רשות מהני אפי' ברבו מובהק (מ""ב ס""ק י""ז)"	סימן תעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסתמא יש לו רשות?	"מהר""י ברונא ס""ל דמסתמא יש לו רשות, אבל השיג עליו הדרכ""מ (ס""ק ג') דמשמע דצריך רשות בהדיא, וכן נקט הח""י (ס""ק י""א) והמ""ב (ס""ק י""ז)"	סימן תעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחכם שמופלג בדורו?	"אע""פ שלא למד ממנו כלום דינו כרבו (ב""י בשם תרוה""ד סי' קל""ח) {ובאמת דינו כרבו מובהק אבל לגבי הסיבה סגי להיות כרבו שאינו מובהק}"	סימן תעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם התלמיד אוכל על שלחן בפנ""ע?"	"כתב הרמ""א בשם מהר""י ברונא דאז חייב בהסיבה דאינו זלזול כ""כ לרבו [ואפשר דזהו מהר""י ברונא לשיטתו דס""ל דליכא איסור לתלמיד להסב בפני רבו (שעה""צ ס""ק כ""ב)], אכן הפר""ח חולק עליו וס""ל דאפי' בכה""ג אסור להסב, והכריע הפמ""ג דבאופן זה טוב שיטול ממנו רשות (מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן תעב סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשמש?	"חייב להסב למצה ואפיקומן וד' כוסות (מ""ב ס""ק י""ט) [דלא כא""ר דמצדד דפטור מד' כוסות (שעה""צ ס""ק ל""ה)], אבל א""צ להקפיד להסב לכל הסעודה (מ""ב ס""ק כ""ג)"	סימן תעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בפועל 2) בעבד עברי 3) בעבד כנעני?	"1) חייב בהסיבה (מ""ב ס""ק י""ט) אע""פ שבכל יום הוא חולק כבוד לרבו (שעה""צ ס""ק כ""ה) 2) דינו כשמש (מ""ב ס""ק י""ט) {ומשמע דא""צ להקפיד להסב לכל הסעודה משא""כ פועל צריך להסב כל הסעודה דהוא אינו משועבד להתעסק בצרכי הבית} 3) הב""י הביא מסמ""ק דעבד לפני אדונו אינו מסב, וכתב הח""י (ס""ק י""ב) דזהו בפני רבו אבל שלא בפני רבו חייב להסב דחייב במצות כאשה והיא בעצם מחויבת בהסיבה, והפמ""ג (מש""ז ס""ק ו') כתב דיתכן שעבד פטור לגמרי דאין דרכו בכך, והפר""ח כתב דעבד חייב בהסיבה אפי' בפני רבו כדין שמש, והמ""ב (ס""ק י""ט) לא הכריע בדבר זה"	סימן תעב סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאכל שלא בהסיבה?	"לא יצא וצריך לחזור ולאכול ולשתות [וזהו בכל הכוסות ואינו נראה כמוסיף על הכוסות דהרי עדיין לא יצא (רא""ש, ערוה""ש סע' י')], ומיהו כתב הרמ""א דלפי הראבי""ה דאין מסיבין בזה""ז אין צריך לחזור ולאכול, ולמעשה הראבי""ה הוא סניף להקל בדיעבד"	סימן תעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא הסב 1) בכוס ראשון 2) בכוס שני 3) בכוס שלישי 4) בכוס רביעי?	"1) כתב הרמ""א דכיון דמותר לשתות אחר כוס ראשון [דטובא מגרר גריר תאות אכילה (שעה""צ ס""ק כ""ח) {ונראה דצריך סברא זו לפי הרא""ש, אבל לדידן פשוט דאינו נראה כמוסיף על הכוסות מפני שאינו מברך עליו}] אינו נראה כמוסיף על הכוסות ולפיכך צריך לשתות הכוס עוד הפעם, אכן טען המג""א (ס""ק ז') דהאידנא אין נוהגין לשתות בין הכוסות וא""כ הוי כנמלך וצריך לברך עליו ומחמת זה נראה כמוסיף על הכוסות ואסור וצריך לסמוך על הראבי""ה דכבר יצא, אלא שכתב עצה לכוון קודם ששותה הכוס דהוא רוצה לשתות עוד אם טועה ושותה שלא בהסיבה (מ""ב ס""ק כ' - כ""א) [ולא קיי""ל כהב""ח דס""ל דסמכינן על הראבי""ה לכל הכוסות (ביה""ל ד""ה ונ""ל), והערוה""ש (סע' י') נמי מקיל מטעם אחר דמבואר בגמ' דא""צ להסב אלא בב' כוסות וספק דרבנן לקולא] 2) כתב המ""ב (ס""ק כ""א) כיון שדרכן לשתות באמצע הסעודה אינו כנמלך וא""צ לברך עליו וממילא צריך לחזור ולשתות עוד הפעם בהסיבה, ואם אין דרכו לשתות יין באמצע הסעודה דינו ככוס ראשון דצריך לכוון בהדיא שהוא רוצה לשתות עוד (מג""א ס""ק ז', שעה""צ ס""ק ל""א) 3) כתב הרמ""א כיון שאסור לשתות עוד כוס משום חשש שכרות [וממילא לא מהני לכוין לשתות עוד יין בהדיא דאז אינו נראה כמוסיף על הכוסות (שעה""צ ס""ק ל""ב)] אינו יכול לשתות עוד כוס אלא צריך לסמוך על הראבי""ה דכבר יצא {ולכאורה יש עצה לכוין לשתות עוד ויכול לשתות חמר מדינה בהסיבה} 4) ה""נ אינו יכול לשתות עוד כוס מפני שכרות וממילא לא מהני לכוון בהדיא לשתות עוד, ואם לא כוון לשתות עוד יין אסור אף משום נראה כמוסיף על הכוסות וצריך לסמוך על הראבי""ה דכבר יצא {ולכאורה ה""נ יש עצה לכוין בהדיא לשתות חמר מדינה}"	סימן תעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו כוס גדול ונשאר בכוסו שיעור?	"חידש הדה""ח דאם נזכר קודם שהתחיל הלל יכול לחזור ולשתות בהסיבה אבל אם נזכר אחר שהתחיל הלל הוי היסח הדעת ויהא צריך לברך עוד הפעם והוי כמוסיף על הכוסות ואינו יכול לשתות עוד הפעם, והביה""ל (ד""ה אין) מפקפק עליו דאפי' אם צריך לחזור ולברך בפה""ג מ""מ אינו שופך עוד יין לתוכו ואפשר דאינו נראה כמוסיף על הכוסות ומותר לחזור ולשתותו בהסיבה, ומסיים וצ""ע {ומ""מ, מכאן משמע דהרוצה לקדש ולשתות רביעית יין משום קידוש במקום סעודה אינו עצה לקדש על כוס גדול ולשתות כמלא לגומיו לשם קידוש ועוד רביעית לשם קידוש במקום סעודה דראינו כאן דנחשב כשתייה אחת}"	סימן תעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא הסב באכילת 1) מצה 2) אפיקומן?	"1) אם אכל כזית אחד בהסיבה יצא בדיעבד, ואם לא אכל כזית בהסיבה צריך לחזור ולאכול כזית בהסיבה, ואם כבר בירך בהמ""ז צריך לחזור ולברך המוציא, ולפי המחבר גם צריך לברך על אכילת מצה אבל לפי הרמ""א חיישינן להראבי""ה ולא יברך על אכילת מצה דשמא כבר יצא (ביה""ל ד""ה לא) {ולכאורה אפי' אם נזכר באמצע הסעודה שלא הסב לאכילת מצה צריך לחזור ולברך על אכילת מצה לפי המחבר דכבר הסיח דעתו, וי""ל דכל המצה הנאכלת עם מצת מצוה הוי בכלל מצת מצוה ואינו הפסק בברכה משא""כ לאחר שבירך בהמ""ז הוי הפסק לגמרי מאכילת מצה, ואפשר דזהו כוונת הקובץ הלכות (פכ""א הע' ל""ד)} [והח""י (ס""ק ט""ו) כתב דא""צ הסיבה לכזית של המוציא, והערוה""ש (סע' ט') חולק עליו] 2) יש כאן סתירה במ""ב, הכא (ס""ק כ""ב) כתב דא""צ לחזור ולאכול האפיקומן [דיכול לסמוך על הראבי""ה או על שיטת הרמב""ם דס""ל דא""צ להסב באפיקומן (שעה""צ ס""ק ל""ג)], ולקמן (סי' תע""ז ס""ק ד') משמע ממ""ב דעדיף טפי לאכול האפיקומן עוד הפעם, ותי' האג""מ (או""ח ח""ג סי' ס""ז) דהכא מיירי לאחר שבירך בהמ""ז [או אפי' אחר שנטל מים אחרונים] ואינו יכול לאכול בלא ברכה וא""כ הוא חשש שגורם ברכה שאינה צריכה אבל לקמן מיירי קודם שנטל מים אחרונים {וצ""ב דאפי' לצאת מידי ספק לא מקרי ברכה שאינה צריכה, ויותר מסתבר כתירוצו של הליכות שלמה (פ""ט הע' ק""ו) דלאחר שהסיח דעתו מאפיקומן אסור לאכול עוד דלפי השיטות דכבר יצא אסור לאכול כלום אחר האפיקומן, וע""ע בקובץ הלכות (פכ""א הע' ל""ח) דתירץ דבסי' תע""ב קאי בדעת הרמ""א דס""ל דיכול לסמוך על הראבי""ה אבל לקמן קאי בדעת המחבר דלית ליה שיטת הראבי""ה רק שיטת הרמב""ם}"	סימן תעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול כל הסעודה בהסיבה?	"כתב הרמ""א דלכתחילה יאכל הסעודה בהסיבה [והרמב""ם כתב אם היסב לכל הסעודה הרי זה משובח], אבל בדיעבד סגי באכילת כזית מצה וד' כוסות (מ""ב ס""ק כ""ב), ושמש א""צ לאכול כל הסעודה בהסיבה (מ""ב שם), והרבה גדולים נהגו להקל שלא להסב בשעת הסעודה דקשה להם להסב וממילא אינו דרך חירות [וקובץ הלכות (פכ""א הע' ה') הביא שהחזו""א והסטייפלר ורשז""א והאג""מ לא הקפידו להסב בשעת הסעודה]"	סימן תעב סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שתה הד' כוסות זה אחר זה?	"לא יצא ידי מצות ד' כוסות [ורק יצא ידי יין (לגרסא שלנו) או ידי חירות (לגרסת הב""י)], וכ""ש אם שפכן לכוס אחד ושתה כולה בבת אחת (מ""ב ס""ק כ""ה), וצריך לחזור ולשתות עוד ג' כוסות על הסדר, וגם צריך לברך על כל כוס וכוס (מ""ב ס""ק כ""ו)"	סימן תעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו על הסדר?	"כתב המג""א (ס""ק ח') דצריך לומר ההגדה בינתים (מ""ב ס""ק כ""ד), וכ""כ הפר""ח, אכן הביה""ל (ד""ה שלא) הביא ראיה מב""י (סי' תפ""ד) דאפי' אם רק שהה בינתים יצא בדיעבד מצות ד' כוסות [אע""פ שעבר איסור במה שלא הסמיך אמירת ההגדה לכל כוס], והביה""ל מסיים דנשים צריכות ליזהר בזה שיאמרו או ישמעו ההגדה קודם שישתו כוס שני {ולהלכה משמע דחושש להב""י ואם שהה בינתים בודאי נכון לחזור ולשתות כל כוס וכוס אבל לא יברך עליהם}"	סימן תעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם שתה הכוס באמצע ההגדה, בהמ""ז, או הלל?"	"כתב הערוה""ש (סע' י""א) דבאמצע ההגדה יצא דהברכה אשר גאלנו אינה לעיכובא ואמירת הגדה אין לה שיעור, אבל באמצע בהמ""ז או הלל לא יצא דתקינו רבנן לשתות רק אחר כולה"	סימן תעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם איחר ולא שתה כוס בזמנו?	"כתב הערוה""ש (סע' י""א) דישתה הכוס מיד כשזוכר דאין לו תקנה אחרת"	סימן תעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש לו ד' רביעיות בכוס אחד ושתה כדי רביעית לכל כוס?	"הפמ""ג (לקמן סי' תע""ט) מצדד דלא יצא דצריך ד' כוסות בדוקא, והביה""ל (ד""ה על) מפקפק עליו דכי היכי דמצינו בסמוך דד' אנשים יכולים לשתות מכוס זה לכוס ראשון ועולה לכל אחד ככוס בפנ""ע ה""ה אדם אחד יהא מותר לו לשתות מכוס זה ד' פעמים ויעלה לו ד' כוסות, והביה""ל מסיים וצ""ע"	סימן תעב סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לשתות לד' כוסות?	"מבואר בגמ' דלכתחילה ישתה כל השיעור ובדיעבד סגי ברוב השיעור, רוב ראשונים ס""ל דהשיעור הוא רביעית וממילא לכתחילה צריך לשתות רביעית ובדיעבד סגי ברוב רביעית [ואפי' באדם קטן, אבל באדם גדול צריך כמלא לוגמיו דידיה לחומרא (ביה""ל ד""ה וישתה) {וזהו רק לשיטת תוס' אבל לפי הר""ן לעולם סגי ברוב רביעית (ר""י באק)}], אכן הרמב""ן ס""ל דלגבי פסח השיעור הוא כוס וממילא לכתחילה צריך לשתות כל הכוס ובדיעבד סגי ברוב כוס, להלכה קיי""ל כרוב ראשונים אבל לכתחילה יש לחוש להרמב""ן וישתה כל הכוס [והערוה""ש (סע' י""ג) ס""ל דהעיקר כהרמב""ן], ולכן המג""א (ס""ק י') מייעץ ליקח כוס קטן וישתה כל הכוס לצאת אפי' לדעת הרמב""ן (מ""ב ס""ק ל""ג)"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במקומות שיין ביוקר?	"רק ישתה רוב רביעית, אבל בכוס רביעית {או בכוס שלישית} ישתה רביעית שלם כדי שיוכל לברך אחריו ברכה אחרונה (מ""ב ס""ק ל')"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין חי?	"איתא בגמ' דיוצא בה ידי ד' כוסות [אבל אינו יוצא ידי חירות, וביאר המגיד משנה דאינו מצוה מן המובחר (ב""י)], וצריך רביעית מיין חי (טור, מ""ב ס""ק כ""ט). "	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביינות שלנו?	"בזמניהם היינות היו חזקים וצריכים מזיגה על חד תלת אבל בזמנינו היינות חלושים וא""צ מזיגה כלל (מ""ב ס""ק כ""ח, שעה""צ ס""ק ל""ח)"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כוס גדול שיש בו הרבה רביעיות, האם מותר להרבה אנשים לשתות ממנו?	"הב""י הביא מכל בו וארחות חיים דמותר כל זמן שיש לכל אחד ואחד שיעור רביעית [ובדיעבד סגי ברוב רביעית (ר""ן, מאמ""ר, מ""ב ס""ק ל""ב), דלא כערוה""ש (סע' י""ג) דס""ל דבדוקא צריך רביעית לכל אחד אבל מודה דכל אחד יכול לשתות רק רוב רביעית], והמג""א (ס""ק ט') מדייק דהוא לכתחילה, וביאר הפמ""ג (א""א ס""ק ט') דאין בה חסרון דכוס שלם או כוס פגום דכולם אתיין מכח הראשון [וכן מצינו במ""ב לעיל (סי' קפ""ב ס""ק כ""ד) ושעה""צ (סי' רע""א ס""ק פ""ט)], ועוד כתב המ""ב (ס""ק ל""א) דאפשר לפרש המחבר דלא כמג""א אלא דבא לומר דמדינא מותר להם לצאת בכוס אחד אבל אינו לכתחילה {ומציין בשעה""צ לגר""א, וצ""ב הראיה מהגר""א}"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק באמצע שתיית הכוס 1) כדי אכילת פרס 2) כדי שתיית רביעית?	"1) בודאי לא יצא וצריך לחזור ולשתות אפי' בכוסות אחרונות (מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק ל""ד) וגם צריך לברך עליו דהוי כנמלך (שעה""צ ס""ק מ""ז) 2) יש בזה ספק אם יצא ולכן בכוסות ראשונות יחזור וישתה דא""צ לברך עליהם [אם דעתו היתה לשתות עוד יין (מחה""ש, שעה""צ ס""ק מ""ט)], אבל בכוסות אחרונות אינו יכול לחזור ולשתות אותם (מג""א שם, מ""ב שם), וע""ע בערוה""ש (סע' י""ג) דמקיל אפ'י בכוסות ראשונות דמדינא קיי""ל דהשיעור הוא בכדי אכילת פרס"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד ראוי לשתות הכוסות לכתחילה?	"כתב המג""א (ס""ק י""א) לכתחילה ישתה רוב רביעית בבת אחת (מ""ב ס""ק ל""ד)"	סימן תעב סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם היין מזיקו?	"כתב הרשב""א דראינו בגמ' (נדרים מ""ט, ירושלמי פסחים פ""י ה""א) דר' יהודה ב""ר אלעאי ור' יונה היו שותים ד' כוסות אע""פ שהיו בצער עד שבועות, אמנם כתב המ""ב (ס""ק ל""ה) דזהו דוקא לכואב ראש וכדומה אבל אם יפול למשכב פשוט דאינו מחויב לשתות הכוסות, וביאר השעה""צ (ס""ק נ""ב) דאין זה דרך חירות {משמע דלאכילת מצה ומרור דאינו תלוי בחירות מחויב לאכול אפי' אם יפול למשכב}"	סימן תעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשמוע לקידוש מאדם אחר?	"רק בשבת ויו""ט יכול לצאת קידוש ע""י אחר אבל בפסח יש חיוב על כל אחד ואחד לשתות ד' כוסות (מ""ב ס""ק ל""ו)"	סימן תעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם קשה לו לשתות יין, מהו העצות לו?	"1) ימזוג הכוס היטב, ובלבד שיהא ראוי לקידוש (מ""ב ס""ק ל""ז)<br>2) יכול לשתות יין צמוקים או חמר מדינה (מ""ב שם)"	סימן תעב סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע יש מעלה ליקח יין אדום?	"1) כתיב אל תרא יין כי יתאדם, ש""מ דיש חשיבות באדמימות (ט""ז ס""ק ט', מ""ב ס""ק ל""ח)<br>2) זכר לדם שהיה פרעה שוחט בני ישראל (מג""א ס""ק י""ג, מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם יין לבן משובח יותר?	"כתב הרמ""א דעדיף לשתות היין לבן [דלא כרמב""ן דס""ל דאינו יוצא ביין לבן (ב""י)]"	סימן תעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה במקום שמצויין שהגוים עושים עלילות?	"כתב הט""ז (ס""ק ט') דנמנעו מליקח יין אדום (מ""ב ס""ק ל""ח)"	סימן תעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול להוסיף ליין לבן להאדימה?	"מהני להוסיף לתוכה מעט יין אדום אבל לא מהני להוסיף צבע אדום (קובץ הלכות פ""כ סע' ב' - ג'), ומשום איסור צביעה עדיף טפי לערות היין לבן לתוך היין אדום (שעה""צ לעיל סי' שי""ח ס""ק ס""ה) "	סימן תעב סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין מבושל?	"אע""פ שרב האי גאון ס""ל דברכתו שהכל, קיי""ל כשאר הפוסקים דברכתו בפה""ג ויוצאין בה, ומ""מ כתב המ""ב (ס""ק ל""ט) דטוב יותר ליקח יין שאינו מבושל אם לא שהמבושל טוב יותר {דומיא דיין לבן}"	סימן תעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ביין קונדיטון [שיש בו דבש]?	"דינו כיין מבושל דאינו לכתחילה אלא אם הוא טוב יותר (מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן תעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הדין הדין במיץ ענבים?	"הפר""ח (סי' תפ""ג) הביא מהר""ש הלוי (יו""ד סי' י""ב) דלכתחילה לא ישתה מי צימוקים מפני שאינו משמח, ויש מדייקים מכאן דיין שאינו משכר אינו משמח, ודחה הקובץ הלכות (פ""כ הע' ט') דמבואר בתשובת תשב""ץ (ח""א סי' נ""ז וסי' פ""ז) דיין צימוקים משכר, וכ""כ שו""ת רדב""ז (ח""ד סי' א'רנ""ה), וכן מבואר ממ""ב (סי' ר""ב ס""ק נ""ז) דשייך תסיסה ביין צימוקים, והא דכתב מהר""ש הלוי דאינו משמח היינו מפני שאינו יין חשוב כ""כ אבל מיץ ענבים הוי יין חשוב ומשמח וכמ""ש בגמ' ערכין (י""א ע""א) והלבוש (סי' תקנ""א סע' י'), וכ""כ השע""ת (סי' תקנ""א ס""ק כ""ה) דיין תוסס יש בו משום שמחה. והנה, בהגדה קול דודי הביא מאג""מ עוד טעם שלא להשתמש במיץ ענבים מפני שצריך טעם ומראה יין דכתיב אל תרא יין כי יתאדם, ופי' רשב""ם שהוא משכר, אכן הקובץ הלכות (שם) תי' דזהו שיטת ר' יהודה בבבלי (פסחים ק""ח ע""ב), ר' ירמיה בירושלמי חולק עליו וס""ל דסגי במראה יין לחוד [שיהא יין אדום] אבל א""צ טעם יין, ומבואר בטור דקיי""ל כירושלמי ולא כבבלי, ורמ""א דכתב דיש מעלה ביין משובח אין זה משום הדין טעם יין אלא מפני שיש מצוה להדר אחר יין משובח. ולכן פסק הקובץ הלכות (פ""כ סע' ה') דמותר לכתחילה לשתות מיץ ענבים לד' כוסות. ומוסיף דאפי' להמחמירים דצריך טעם יין סגי אם מרגישה מעט [והקובץ הלכות (הע' י""א) רצה להביא ראיה דסגי ב-3.2% אלכוהול דא""א להיות יותר מ-16% ואם מוזג לה אחד לארבע חלקים מים נמצאת שהוא 3.2%, אבל דחה ר""י באק דהיינו ביינות שלהם שהיו חזקים ואין זה מחמת האלכוהול בדוקא אלא בעצם הם חזקים אבל ביינות שלנו שאינם חזקים כ""כ מהי""ת דסגי ב-3.2%, אלא שמעתי מהגר""מ היינעמאן שליט""א דצריך 4% אלכוהול] "	סימן תעב סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו החידוש דנותנין לעני ד' כוסות אפי' מן התמחוי?	"1) הטור פי' דצריך למכור הסעודות שלו בשביל ד' כוסות, אע""פ שאח""כ צריך לגבות מן התמחוי לאכול<br>2) הרשב""ם פי' אע""פ שהוא עני שבעניים שלוקח מן התמחוי אפ""ה הוא מחויב למכור מלבושו וכדומה בשביל ד' כוסות<br>3) המרדכי פי' דאע""פ שיש לו ב' סעודות ובעלמא אינו ראוי ליקח מן התמחוי הכא שאין לו ד' כוסות ראוי ליקח מן התמחוי"	סימן תעב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעני שיש לו רק ד' כוסות?	"כתב המג""א (ס""ק י""ד) שישתה כולם ליל א' ולא יקיים מקצתן ליום ב' לקידוש ובהמ""ז, חדא דאנן בקיאי בקביעא דירחא, ועוד אפי' קידוש אינו דאורייתא וגם אפשר בפת, ויש סוברים דבהמ""ז אינה טעונה כוס (מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן תעב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה עדיף, נר ביתו או ד' כוסות?	"נר ביתו עדיף משום שלום בית (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק מ""א)"	סימן תעב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע תקנו ד' כוסות?	"כנגד הד' לשונות של גאולה, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי (מ""ב ס""ק מ""ג)"	סימן תעב סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנשים?	"הם מחויבות בד' כוסות דאף הן היו באותו הנס (ק""ח ע""ב), הרשב""ם פי' בזכות נשים צדקניות נגאלו, ותוס' פירשו דאף הן היו בסכנה [אבל פטורות מסוכה דזהו מצוה דאורייתא וסברא דאף הן כו' שייך רק במצות דרבנן], והמג""א (ס""ק ט""ז) הביא פירושו של הרשב""ם"	סימן תעב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים חייבות בשאר מצות הלילה?	"נשים חייבות נמי במצה [מדאורייתא דהן חייבות בחמץ] מרור [דאיתקיש למצה (ערוה""ש סע' ט""ו)] והגדה [ויש מח' גדולה אם מחויבות מדאורייתא, עי' מ""ב עו""ה (הע' קי""א)] (מ""ב ס""ק מ""ה) {ויש לעיין אם יש עליהם מצוה נמי להרבות בסיפור יציאת מצרים כל הלילה}, וגם הם חייבות בהלל (מ""ב לקמן סי' תע""ט ס""ק ט')"	סימן תעב סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בקטנים?	"אם הגיעו לחינוך לכתחילה ראוי ליתן להם כוס [אבל אינו לעיכובא דהרבה ס""ל כר' יהודה דלא תקנו ד' כוסות לקטנים (מ""ב ס""ק מ""ו, שעה""צ ס""ק ס')] אבל א""צ לשתות רוב רביעית אלא סגי להם לשתות כמלא לגומיו שלהם (מ""ב ס""ק מ""ז), ובקטנים שלא הגיעו לחינוך יש ענין ליתן להם מעט יין (ח""י ס""ק כ""ז בשם מהרי""ל), וכן משמע מעטרת זקנים שיכול ליתן להם פחות מרביעית (מובא בערוה""ש סע' ט""ו) [ועוד כתב הערוה""ש (סע' ט""ו) דאע""פ שהוא ס""ל דבנות אינן בכלל חינוך מ""מ בליל פסח צריך לחנכן שעיקר האמונה תלוי ביציאת מצרים]"	סימן תעב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להשתמש בכלי שפיו צר?	"כתב הרמ""א דלא ישתמש בה שאינו יכול לשתות הרביעית בבת אחת, ובכוס של קידוש ובהמ""ז יש עוד טעם שלא להשתמש בה מפני שלכתחילה צריך לראות היין (מ""ב ס""ק מ""ט) {וצ""ב למה לא שייך טעם זה לכל ד' כוסות נמי}"	סימן תעב סעיף טו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה צריך לחלק קליות ואגוזים לתינוקות?	"כדי שיראו שינוי וישאלו עוד שאלות, והגמ' כתב שיחלקם ערב פסח כדי שלא יישנו בערב (מ""ב ס""ק נ')"	סימן תעב סעיף טז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי צריך ליזהר שלא יישנו התינוקות?	"עד אחר עבדים היינו כדי שידעו ענין יציאת מצרים וזהו התשובה על שאלת בנו (מ""ב ס""ק נ')"	סימן תעב סעיף טז		
